המאמר השלם נדפס בכתב העת מכילתא, גיליון א (תש"פ), עמ' 159–363.
כאן יובאו רק המסקנות של המאמר.
הרוצה לרכוש את כתב העת מכילתא, גיליון א, ובו המאמר בשלמותו,
יפנה אל אליעזר בראדט: eliezerbrodt@gmail.com
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
|
כתבי הגר"א בקבלה ידועים ורשומים אחד לאחד. ראשון להם הוא פירוש
ספרא דצניעותא, ועמו פירוש ספר הזוהר, פירוש תיקוני הזוהר, פירוש תיקוני זוהר
חדש, פירוש ספר יצירה וליקוטים רבים הכוללים גם פירוש להתחלת משנת חסידים. כל
אלה נדפסו והוגהו בדיוק על פי כתיבת ידו של הגר"א עצמו. שיטתו של הגר"א בקבלה צריכה תלמוד ארוך. לשונו קצרה, כל מילה בסלע.
דרכו עצמאית היא, ואין להקיש עליה לא מדברי המקובלים שקדמו לו ולא מדברי
המקובלים שבאו אחריו. לכן דורשת שיטת הגר"א עמל רב ועיון מדוקדק כדי להבינה
אל נכון וכדי להתוות אותה בדרכה שלה. אלא שאין די בכך. המבקש לברר את שיטתו של הגר"א צריך להיזהר זהירות
כפולה, כי נוסף על החיבורים שכתב הגר"א בעצמו נמצאים לפנינו חיבורים
המיוחסים אליו, אלא שלא הוא כתבם ותורתו אינה נמצאת בהם. חיבורים אלו מציגים
דברים בשמו של הגר"א, אך מצג זה מצג שווא הוא. לפיכך כל הרוצה לידע דברי
הגר"א באמתותם צריך להסירם משולחנו, ולא ליטול מהם מאומה. במה דברים אמורים? בספר קול התור. בשנת תש"ח נדפס הספר בירושלים,
ומאז לא פסקו תלמידי חכמים וחוקרים לשאול: האם קול התור קולו של הגר"א הוא
או קול זולתו הוא? טענות רבות השמיעו המעיינים בספר, הללו סוברים כי תורת
הגר"א נמסרה ונכתבה בקול התור והללו סוברים כי תוכנו של הספר לא יצא מפי
הגר"א או מפי תלמידיו. אלו ואלו מביאים ראיות לטענותיהם, ראיות העולות
מעיון בתוכנו של קול התור וברעיונות הכתובים בו. אלא שאין הבור מתמלא מחולייתו אלא מסביבתו, ושאלת קול התור לא תיפתר ממנו
עצמו, אלא מהקולות הרבים שקדמו לו ואשר מעידים כמאה עדים על טיבו ועל דרך
יצירתו. את רעיונותיו ותכניו של הספר אפשר לפרש הנה ואפשר לפרש הנה, ודיון
במשמעותם אינו יכול להכריע ולהגיע לידי החלטה ברורה. רק דרישת אירועים ומעשים
הקשורים בספר ורק חקירת חיבורים ומאמרים שהביאו ליצירתו יכולות לברר מיקחו של
הספר קול התור ולהודיע איזה קול הוא משמיע. אירועים וחיבורים אלה אירעו ונתחברו
בזמנים ידועים וברורים, אינם צריכים פירוש ואינם ניתנים להטיה, וצירופם למהלך
שלם ומפורט יכריע את הכף לכאן או לכאן ויענה על שאלת קול התור תשובה מלאה
וברורה. כך עשינו. ראשית מלאכתנו במאמר זה לא היתה בירור התכנים והרעיונות
הכתובים בספר קול התור, אלא איסוף המקורות, המאורעות והחיבורים הקשורים לספר
והעומדים ליד ערש הולדתו. תחילה אספנו את כל אלה ורשמנו אותם זה אחר זה על פי
סדר הזמנים. אחר עיינו ברשימה מראשיתה לסופה, עקבנו אחר כל עיוליה ובדקנו את כל
פרטיה, וכך נוכחנו לדעת כי שלוש פרשיות נכרכו כאן זו בזו: א. קבלת הגר"א, ובמיוחד דבריו
על דרכי הגאולה. ב. העלייה לארץ ישראל, בניינה
ויישובה בשנים תק"ע–תר"ם. ג. תולדות חייהם של יוסף יושעה
ריבלין ויואל משה סלומון. שלוש פרשיות אלו נסתבכו זו בזו והיו
לפקעת אחת, עד שאי אתה יכול להתיר פרשה אחת בלא להתיר את רעותה. ביקשנו להתיר את
הפקעת כולה ולפשט את חוטיה, וראינו כי לשם כך עלינו להתחיל בבירורה של הפרשה
השלישית דווקא, כי היא גרמה להסתבכותן של שתי הפרשיות האחרות. בימי חייהם עסקו יוסף יושעה ריבלין ויואל משה סלומון, כל אחד בדרכו,
בבניינה וביישובה של ארץ ישראל. חלוצים היו בעוברם לפני המחנה, וכדרכם של חלוצים
היו שקועים במפעליהם ובהתגברות על הקשיים שנקרו בדרכם. יחידים היו, כל אחד בדרכו
שלו, שהעזו והלכו אל ארץ לא נושבת, ובמסירות נפש בנו בתיה ועיבדו אדמותיה. לאחר
שנתקיימו ונתבססו מפעליהם, ולאחר שנסתלקו מן העולם, עברו בניהם מהמפעל ומהמעשה
אל הזיכרון ואל הסיפור. מתחת ידיהם יצאו מאמרים וספרים רבים, שבהם תיארו וסיפרו
הבנים את אשר החלו אבותיהם להקים ולייסד. המאמרים והספרים שכתבו בני ריבלין ובני סלומון אינם המקורות הראשונים
המתארים את תולדות חייהם ומפעליהם של אבותיהם. קדמו להם מאמרים וחוברות שכתבו
האבות עצמם, יוסף יושעה ריבלין ויואל משה סלומון, וכן חיבורים ומאמרים רבים
שכתבו בני זמניהם ואנשי מקומותיהם. פרקים פרקים נרשמו תולדות חייהם ומפעליהם של יוסף יושעה ריבלין ושל יואל
משה סלומון, וסידורם על פי סדר הזמנים יצרפם לתיאור אחד שלם. אלא שעיון מדוקדק
בכל אלה מעלה כי הם אינם מצטרפים לתיאור אחד אלא לשני תיאורים שונים לגמרי. שני
תיאורים אלו נכתבו בשתי תקופות שונות, וקו פרשת המים בין שניהם עובר באופן ברור
בשנת תרצ"ט (1939) - התיאור האחד נכתב עד שנה זו, והתיאור השני נכתב ממנה
ואילך. כך קרה גם לשתי הפרשיות הנוספות. חיבורי הגר"א בקבלה שהוא כתב בימי חייו מונחים לפנינו, ובהם פרושה
שיטתו לאורכה ולרוחבה. גם חיבורים שכתבו תלמידיו ותלמידי תלמידיו מונחים לפנינו.
כל אלה נדפסו במאת השנים שלאחר פטירתו, ובכל אלה נודעים דבריהם כמות שהם נכתבו
במקורם. משנת תש"ח ואילך נדפסו בשם הגר"א דברים חדשים לגמרי. בספר קול
התור, במאמרי עיתונים ובחיבורים נוספים, נכתבה תורת הגר"א באשר לדרכי
הגאולה, לשני המשיחים ולקץ המגולה, ואף הובאו לה מקורות בכתביו ובכתבי תלמידי
תלמידיו. תולדות עליית תלמידי הגר"א, היציאה מחוץ לחומותיה של ירושלים וייסוד
פתח תקוה נרשמו ותוארו, וגם נדפסו, בידי בני הזמן. מאמרים ומכתבים, תעודות
ומסמכים, תקנות ומודעות, שכתבו וחתמו העולים והבונים והמייסדים, מונחים לפנינו,
ובכל אלה מתוארים המאורעות והמעשים סמוך ונראה לזמן התרחשותם. משנת תרצ"ט
ואילך מופיע תיאור חדש לגמרי של עליית תלמידי הגר"א, של היציאה מחוץ
לחומותיה של ירושלים ושל ייסוד פתח תקוה. מאמרים וספרים שלמים מתארים כיצד ארגן
הגר"א את העלייה לארץ ישראל, כיצד נבנו שכונותיה של ירושלים על פי רמזים וגימטריאות
וכיצד ניהלו היושבים בירושלים את ההתיישבות בפתח תקוה. שלוש פרשיות הן, ולכל אחת שני תיאורים ארוכים ומפורטים - התיאור האחד נכתב בשנות
היצירה עצמה, והוא יצא מתחת ידיהם של הלומדים והעושים; התיאור השני נכתב משנת
תרצ"ט ואילך, והוא יצא מתחת ידיהם של בני ריבלין לדורותיהם. סקרנו את התיאור השני, שנכתב משנת תרצ"ט ואילך, ומצאנו כי את
יסודותיו הניחו יוסף יואל ריבלין ושלמה זלמן ריבלין. רוב מניינו ורוב בניינו של
תיאור זה נכתב במאמרים ובחוברות שיצאו מתחת ידיו של יוסף יואל ריבלין ובספרים
שכתב שלמה זלמן ריבלין. השווינו את שני התיאורים זה לזה ומצאנו כי התיאור השני לא נוצר יש מאין,
אלא יש מיש - הוא נסמך כולו על התיאור הראשון. התיאור השני נוטל אירועים, תאריכים
ומקומות הרשומים בתיאור הראשון, והוא מצייר ומתאר אותם מחדש. על אירועיה של
הקומה הראשונה, שרשמה עליהם פרטים מעטים בלבד, נבנתה קומה שנייה, שידעה להוסיף
עליהם פרטים רבים ועשירים, ולצרף אליהם רעיונות ומעשים, מפעלים ורמזים,
גימטריאות ונפלאות. נסמך הוא התיאור השני על פרטים רשומים בתיאור הראשון - משפטים שכתב הגר"א,
תאריכים בחיי יוסף יושעה ריבלין, אירועים נסקרים בעיתונים ועוד - וכך הוא מבקש ליצור אצל
הקורא את הרושם כי אמתי הוא. רואה הקורא תאריכים וציטוטים, וברור לו כי התיאור
השני, שנכתב משנת תרצ"ט ואילך, תיאור נאמן הוא, שהרי מיוסד הוא על המקורות
הראשונים. אלא שהשוואה מדוקדקת בין שני התיאורים מגלה כי לתיאור השני אין כל אחיזה
בתיאור הראשון, וכי לקומה השנייה אין כל תמיכה בקומה הראשונה. תלויה הקומה
השנייה על בלימה, והחפץ לידע אמתת דברי הגר"א על דרכי הגאולה וקושט קורות
יישובה של ארץ ישראל אינו יכול להישען עליה. ·
מה אירע בשנת תרצ"ט? מה גרם לה לשנת תרצ"ט שתניח אבן פינה
לבניין פורח באוויר? בראשית שנת תרצ"ט, בחודש חשוון, יצא גיליון מיוחד של העיתון בוסתנאי
לכבוד יובל השישים של פתח תקוה, ובו מאמרים המספרים את קורותיה ואת תולדותיה.
עורך העיתון תיאר בפרוטרוט את העזתם ואת מעשיהם של בוני המושבה ומייסדיה - יואל משה סלומון וחבריו.
שלושה חודשים לאחר מכן, בחודש שבט, כתב יוסף יואל ריבלין מאמר באותו עיתון, ובו
סיפר כיצד יוסף יושעה ריבלין יסד את פתח תקוה וניהל אותה מירושלים. באותה שנה
הוציא מרדכי סלומון ספר ובו סיפר את מפעליהם של אברהם שלמה זלמן צורף, בנו מרדכי
ונכדו יואל משה סלומון ביישוב הארץ. בספר זה תיאר מרדכי כיצד יסד אביו יואל משה
סלומון את שכונת נחלת שבעה ואת המושבה פתח תקוה. בשלהי אותה שנה, בחודש אב, כתב
יוסף יואל ריבלין חוברת ובה סיפר כיצד יסד יוסף יושעה ריבלין את שכונת נחלת
שבעה. בשנת תש"ד פרץ פולמוס בין בני ריבלין ובין בני סלומון. בני ריבלין
טענו כי צדק יוסף יואל במאמרים שכתב בשנת תרצ"ט, ותיאוריו כי יוסף יושעה
הוא הבונה של נחלת שבעה ושל פתח תקוה נכונים הם. בתגובתם הזכירו בני סלומון כי
בשנים תרע"ג, תרע"ט ותרצ"ה כתב יוסף יואל ריבלין עצמו מאמרים
שבהם תיאר את פועלו של יואל משה סלומון ואת היותו המייסד והבונה של נחלת שבעה
ושל פתח תקוה. על כך השיב יוסף יואל ריבלין כי מאמריו אלה היו פיליטון
וניקרולוג, ואין לסמוך עליהם. עוד טען כי בכל אשר כתב בשנים ההן הוא נסמך על
דברים שמסר לו טוביה סלומון, ואילו בשנים שלאחר מכן הוא חקר ובדק את האירועים
בעצמו והגיע למסקנות שונות לגמרי. בשנים הבאות הוסיפו בני ריבלין נדבכים חדשים לתיאור המאורעות. יוסף יואל
ריבלין כתב את תולדות מאה שערים, ואחרים כתבו את תולדות חייו של יוסף יושעה
ריבלין. לכל אשר כתבו בני ריבלין בשנים הללו, משנת תרצ"ט ועד שנת
תש"ז, מגמה אחת ברורה: הקדמת פעולותיו של יוסף יושעה ריבלין למעשיו של יואל
משה סלומון, העברת יוזמותיו של יואל משה סלומון אל יוסף יושעה ריבלין, העשרת
תולדות חייו של יוסף יושעה ריבלין בסיפורי מופת על הקמת שכונות בירושלים ובידיעה
מופלאה של רמזים וגימטריאות על פי תורת הקבלה. בני ריבלין לא שקטו על השמרים, ובשנים הבאות המשיכו להוסיף נדבכים חשובים
לבניינם החדש. בחודש תשרי תש"ח, במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו של
הגר"א, פרסם יוסף יואל ריבלין מאמר בעיתון הבקר בשם 'הגר"א וארץ
ישראל'. בהמשך שנת תש"ח יצא לאור הספר קול התור על ידי שלמה זלמן ריבלין. אין
ערוך לחשיבותו של המאמר שכתב יוסף יואל ריבלין - עד עתה איש לא הזכירו ולא
דיבר בו מאומה - כי ממנו יתד ממנו פינה לספר קול התור. הכיצד? במאמרו פרש יוסף יואל ריבלין את שיטתו של הגר"א ביחס לארץ ישראל.
הוא רשם בו את עיקרי השיטה זה אחר זה - תורת שני המשיחים, ידיעת רמזים
וגימטריאות, החשת הקץ המגולה, אבן שלמה, סוכה וארץ ישראל ועוד. לכל אחד מהעיקרים
הללו ציין יוסף יואל ריבלין מקורות בכתבי הגר"א או בכתבי ההולכים בדרכו. גם
בספר קול התור, שיצא על ידי שלמה זלמן ריבלין, נכתבה תורת הגר"א על דרכי
הגאולה - כל העיקרים שכתב יוסף יואל
ריבלין במאמר שנזכר לעיל חזרו והופיעו בספר קול התור שנית, ועליהם נוספו עיקרים
חדשים רבים - אלא שבספר זה הובאו עיקריה של תורה זו בלי ציוני מקורות, בלשון שאינה
ברורה כל צורכה וכתורה שבעל פה העוברת בסוד מדור לדור. תוכנו, צורתו וסגנונו של
ספר קול התור יצרו לו נופך של מסתורין, וההיתלות באילן גדול העניקה לו סמכות
שאין למעלה הימנה. עתה, כשמאמרו של יוסף יואל ריבלין מונח לפנינו, מתגלים לנו
המקורות שעליהם נסמכו עיקריו של קול התור, ואנו יכולים לבדוק אותם אחד אחד - להעמיד את רעיוניו של קול
התור אל מול ציוני מקורותיהם בכתבי הגר"א, להשוות אותם זה לזה ולבחון
האומנם נובעים אלו מאלו. בשנים הבאות עתידים בני ריבלין לחזור ולכתוב את העיקרים ואת המקורות
הללו. בשנת תשי"ד חזר וכתב אותם יוסף יואל ריבלין במאמרו על עלייתם של
תלמידי הגר"א, ובשנת תש"ך חזר וכתב אותם שלמה זלמן ריבלין בספרו המגיד
דורש ציון. עתה, כאשר עיקריה ומקורותיה של שיטת הגר"א אליבא דבני ריבלין גלויים
ומפורשים, יכולים אנו להשוות בינם ובין דברי הגר"א ותלמידי תלמידיו, כפי
שנכתבו במקורם. ההשוואה חושפת את ההפרש העצום בין אלה ובין אלה - עיקריו של הספר קול התור
אינם נמצאים בכתבי הגר"א ותלמידי תלמידיו ואף אינם רמוזים בהם, לא בדרך
הפשט ולא בדרך הדרש. ההשוואה מגלה כי ציוני המקורות אינם אלא אחיזת עיניים - בני ריבלין נטלו משפטים
בודדים וסיפורים קצרים מן המקורות שהיו לפניהם, הוסיפו עליהם תלי תלים של
רעיונות, דרושים, רמזים וגימטריאות, ועשו הכל מקשה אחת עד שאין הקורא יודע
להבחין בין עקל לעקלקלות. גם ספר פזמונים הדפיסו בני ריבלין. יוסף יואל ריבלין כתב כי את הפזמונים
הללו חיבר יוסף יושעה ריבלין בשנת תרט"ו, והדפיס אותם שנתיים לאחר מכן
בקונטרס 'בוני ירושלים'. אלא שחיבור בשם זה אינו קיים בספריות ואינו רשום
ברשימות ספרי הדפוס. בני ריבלין הגדילו לעשות, ועל פי תוכנם של הפזמונים תיארו
את עליותיהם של תלמידי הגר"א לארץ ישראל ואת קורותיהם בה. בדרך זו ידעו הם
לספר על אספות ציבוריות וסעודות שבת שבהן ארגן הגר"א את העלייה לארץ ישראל. ·
ספר קול התור אינו עומד אפוא לבדו, ואי אפשר להבין את תוכנו בלא להתבונן
בכל הסובב אותו. ספר קול התור הוא חוליה אחת בשרשרת ארוכה של מאמרים וספרים
שכתבו בני ריבלין משנת תרצ"ט ואילך על הגר"א, על תלמידיו ועל בניהם
הבאים אחריהם. שרשרת ארוכה ומסועפת היא, וכל כולה לא באה לעולם אלא כתשובה על
השאלה העתיקה: 'מי בראש?' שאלה קשה זו, שנשאלה במקורה על העתיד, חזרה והתעוררה
בשנת תרצ"ט, ואז היא נשאלה על העבר. המלחמה על הזיכרון - מי היה הראשון, גרמה לבני
ריבלין לבדות מלבם אגדה נהדרת שראשיתה בגר"א היושב בווילנה ואחריתה ביוסף
יושעה ריבלין היושב בירושלים. אגדה זו לא נוצרה ביום אחד ולא נכתבה במאמר אחד. משנת תרצ"ט ואילך
כתבו בני ריבלין חוברת אחר חוברת, מאמר אחר מאמר, ספר אחר ספר. הם הקימו בניין
שלם, גדוש בפרטים ובתאריכים ומלא ברעיונות ובהגיונות, אלא שאין יסודות תחתיו
ואין הוא עומד בפני רוח מצויה של ביקורת. תחילה העבירו את מפעליה של משפחת סלומון אל משפחת ריבלין, ולשם כך בדו
סיפור חדש לדרך הקמתן של פתח תקוה ונחלת שבעה - סיפור שבו יוסף יושעה
ריבלין הוא ההוגה, הוא היוזם והוא הבונה לבדו. אחר העבירו את גאולתה של החורבה
מר' אברהם שלמה זלמן צורף, אביה של משפחת סלומון, אל ר' שמריהו לוריא, חתנו של
ר' הלל ריבלין. כיוון שיואל משה סלומון כתב שירים, עמדו בני ריבלין וכתבו
פזמונים וסיפרו כי יוסף יושעה ריבלין חיבר אותם עוד בימי נעוריו. אחר נטלו בני ריבלין את דרכי הגאולה החדשות שפרץ והתווה הרב צבי הירש
קלישר - דרישת ציון, אתחלתא דגאולה
והגאולה בסיבה טבעית, ואשר בהן הלכו וצעדו יואל משה סלומון וחבריו במפעליהם
ביישוב הארץ, והעבירו אותן אל הגר"א ואל תלמידיו בני ריבלין הראשונים. לשם
כך בדו בני ריבלין האחרונים מלבם תורה חדשה - תורת האתחלתא, רמזים
וחישובי גימטריאות, ייעודיו של משיח בן יוסף, החשת הקץ המגולה ועוד, ואותה תלו
בדרך לא דרך ובמקור לא מקור בכתבי הגר"א ובכתבי תלמידי תלמידיו. רק אחרי כל אלה הגיעו בני ריבלין אל המפעל הציוני, אל העלייה, אל
ההתיישבות ואל הקמת המדינה, ותלו אותם בציונות הגר"אית שידעה לדרוש דרשות,
לייסד מוסדות ולרקום עלילות. נמצינו למדים, כי הורתו של הספר קול התור לא ברעיוניה ולא במעשיה של
התנועה הציונית היתה, אלא בקנאת הבנים הזוכרים את מעשי אבותיהם. כיוון שזכרו
והזכירו בני סלומון כיצד יסד יואל משה אביהם את פתח תקוה, עמדו בני ריבלין
והודיעו כי לא הוא יסד את המושבה אלא יוסף יושעה אביהם. כאן, באדמתה של פתח
תקוה, נטמנו זרעיו של הספר קול התור; בבתיה של נחלת שבעה הם נבטו; בבנייניה של
מאה שערים הם צמחו; בפזמוני סערת אליהו הם פרחו; בתנועת חזון ציון הם הוציאו ציץ
ובספר קול התור הם נתנו פרי. ·
מאמר זה מתחיל במלאכה, אך אין הוא מגיע אל גמרה ואל תכליתה. הוא מסיר את
האבנים הרופפות מבניינו של הגר"א, מסלק את הרעיונות הרצוצים מדרכה של
הגאולה, מפרק את הנדבכים הרעועים משכונותיה של ירושלים ומנכש את העשבים השדופים
מתלמיה של פתח תקוה, אך אין ביכולתו לכונן בניין נאה ושלם הנשען על יסודות
איתנים ונאמנים. מלאכה רבה ונכבדה היא, וצריך לעשותה עקב בצד אגודל. מלאכה זו
צריכה להשיב את העבר אל מקורו ולהחזיר את העתיד אל מסלולו, ומשימות אחדות כלולות
בה. א. לתאר את תולדות חייו ומעשיו של יוסף יושעה ריבלין על פי המאמרים
שיצאו מתחת ידיו ועל פי תעודות ועדויות נאמנות שנכתבו בימי חייו. ב. לתאר את תולדות חייו ומעשיו של יואל משה סלומון על פי המאמרים
והשירים שיצאו מתחת ידיו ועל פי תעודות ועדויות נאמנות שנכתבו בימי חייו. ג. לתאר את תולדות עלייתם של תלמידי הגר"א לארץ ישראל על פי
תעודות ועדויות נאמנות שנכתבו על ידיהם ועל ידי בני זמנם. ד. לתאר את שיטתו של הגר"א בקבלה על פי החיבורים שכתב בעצמו.
בחיבורים אלה העמיד הגר"א שלושה סדרים שלמים: סדר האצילות, סדר ימי בראשית
וסדר ששת אלפי שנה. שלושה סדרים אלו מתאימים זה לזה ואחוזים זה בזה, ואין להבין
אחד מהם בלא לדעת את רעהו. דברי הגר"א על דרכי הגאולה ומהלכיה שזורים
בסדרים אלו, ואי אפשר לנתקם ולהעמידם בפני עצמם. ה. לתאר את קורות ההתיישבות בארץ ישראל ואת מהלכיה של הגאולה על פי
דרכו ועל פי מעשיו של הרב צבי הירש קלישר. הוא לימד מהי אתחלתא דגאולה וכיצד
תבוא הגאולה מעט מעט על ידי מעשי האדם. הוא פעל ללא לאות להקמת חברות ליישוב ארץ
ישראל, לעבוד את אדמתה ולעשותה נחלת שדה וכרם, וכך להופיע את הקץ המגולה. ו. לתאר את המושגים היסודיים - אתחלתא דגאולה, הקץ המגולה, גאולה
בדרך הטבע, קיבוץ גלויות - על פי מקורותיהם הנאמנים והברורים.
לא על פי חיבוריהם, רמזיהם וגימטריאותיהם של בני ריבלין, אלא על פי ספריהם
ומאמריהם של הרב צבי קלישר, הרב אליהו גוטמכר והראי"ה קוק, ועל פי מפעליהם
ומעשיהם של תלמידיהם וממשיכי דרכם, שהשתדלו בכל מאודם להוציא את המושגים הללו מן
הכוח אל הפועל ולהגשימם בעבודה ובמעש. ·
מאמר זה נכתב לאחר איסוף המקורות, המאורעות והחיבורים הקשורים לספר קול
התור, רישומם זה אחר זה על פי סדר הזמנים ומעקב אחר מהלכם. כדי שהקורא יוכל
לשפוט בעצמו את המסקנות העולות מתוך המאמר סידרנו וערכנו אותו בדרך זו: את המקורות, המאורעות והחיבורים הקשורים לספר קול התור רשמנו זה אחר זה,
לפי סדר הזמנים של התרחשות המאורעות ושל הופעות המאמרים והחיבורים. ברישומים אלו
כללנו ציטוטי קטעים ומשפטים כמות שנכתבו במקורם. את כל אלה ערכנו ברשימה אחת
מסודרת, והיא תימצא להלן אחרי הכותרת 'רשימת המקורות'. אל רשימה זו הוספנו הערות שבהן ביררנו את הנושאים העיקריים הנידונים
במקורות, במאורעות ובחיבורים הכלולים בה. בהערות אלו עסקנו הן במאורעות
ובחיבורים הקשורים לספר קול התור הן ברעיונות ובתכנים הכלולים בו. כל אחת
מההערות הללו מבררת נושא מסוים, אוספת את כל הדעות שנאמרו בו ורושמת אותן בזו
אחר זו על פי סדר השנים והזמנים. בכל אחת מהערות אלו הבחנו בין שתי תקופות - את כל הנכתב עד שנת
תרצ"ט כללנו בתקופה א, ואת כל הנכתב משנת תרצ"ט ואילך כללנו בתקופה ב - ואחר השווינו בין כל הנכתב
בתקופה א ובין כל הנכתב בתקופה ב. הערות אלו יימצאו להלן אחרי הכותרת 'הערות'. בהערות ציינו הפניות אל רשימת המקורות, וברשימת המקורות ציינו הפניות אל
ההערות. בדרך זו יוכל הקורא לעבור מהמקורות המצוטטים כפי שמחבריהם כתבו אותם אל
ההערות שאנחנו הוספנו על פי הבנתנו, וכך יהיה סיפק בידו לבחון אם נכונים דברינו
אם לאו. ·
ביקשנו לברר עניינו של קול התור, ובמהלך עבודתנו הוצרכנו לכרוך עמו
פרשיות גדולות וסבוכות ולבחון הכל יחד. מקורות ומושגים רבים אספנו ורשמנו, אך לא
נוכל להביא כאן את כולם כי רבים המה. רק אותם מקורות ומושגים יסודיים, שבלעדיהם
לא יוכל להתברר עניינו של קול התור כהלכה, הובאו הנה. עוד חזון למועד ועת הזמיר
תגיע. |